ושתי היתה שייכת להיסטוריה, והמלך רצה מלכה חדשה. הוא הורה לחפש ברחבי הממלכה אחרי אישה מתאימה. הנערות היפות מכל קצווי הארץ הגיעו לארמון המלך כדי להתחרות על מקום ושתי.
מרדכי היהודי, שגר בשושן הבירה, חשש מאוד מהרגע בו אנשי המלך יבואו וינקשו על דלתו. היתה לו סיבה טובה לדאגה: בביתו הוא גידל את אסתר (או הדסה), בת דודתו שהיתה יתומה מאב ומאם. אסתר היתה יפהפיה וטוב לבה היה לשיחה בפי הבריות.
עבור כל הורה אחר בשושן, היתה זו זכות גדולה וכבוד נדיר לתת את בתו למלך, אך מרדכי חשש מהרגע בו אסתר תיקרא אל הארמון. הוא ידע היטב שלא יוכל להחביא אותה במשך זמן רב. לצערו, חששותיו לא התבדו ופקידי המלך באו לקחת אותה לארמון.
התחרות על הכתר נמשכה מספר שנים. הנערות הנאות ביותר מכל 127 מדינות המלך התקבצו בארמון, שם קיבלו את כל שביקשו: מלוא התפנוקים, אביזרי יופי וטיפוח, ואת הביגוד האופנתי ביותר. אסתר, לעומת זאת, לא ביקשה דבר; אך מרגע הופעתה בארמון, היא הקסימה את כולם בצניעותה וביופייה. כולם התייחסו אליה בהערכה ובכבוד מיוחדים. היופי שלה קרן מתוך תוכה, כשהוא משווה לה מראה מיוחד.
למרות שאסתר לא היתה היפה מכולן, היא נשאה חן בעיני המלך. מיד לאחר שנבחרה למלכה, מינתה אסתר עבדים ושפחות יהודים שיספקו לה מזון כשר מבלי להסגיר את יהדותה. מרדכי ציוה עליה לשמור את מוצאה בסוד, עד אשר יגיע היום בו תצטרך לגלות זאת.
כך הפכה אסתר למלכת פרס החדשה. אחשורוש לא ידע את מוצאה האמיתי, וכל שידע היה שהיא יתומה מאב ומאם. מדי יום, היה מגיע מרדכי לאסתר כדי להתעדכן מהנעשה בחצר המלך. למרות שבסתר לבו הצטער על ביש מזלה, הוא ניחם את עצמו בכך שאולי, בשל מסירות אסתר לבורא עולם, בחר בה הבורא להיות לעזר ולמושיע לעם היהודי בעת צרה. מרדכי חש שעננים קודרים מכסים את פני הרקיע, וכי צרה ממשמשת ובאה על אחיו היהודים.
Start a Discussion